טל

ציור שנולד מאהבה

את "טל" ציירתי עבור אחי, ולכן עבורי הוא קודם כול ציור שנולד מתוך קשר ואהבה.

בהשראת העושר הדקורטיבי של גוסטב קלימט, בניתי סביב הדמות עולם של דגמים, צורות ומקצבים. כל משטח מקבל אופי משלו, אך יחד הם מתחברים למעין פסיפס צבעוני שעוטף את הדמות ושומר עליה.

הציפורים הלבנות, המבט השקט והיד המונחת על הלב מכניסים לתוך השפע הזה רגע של רוך. יש משהו בדמות שנראה לי גם נוכח וגם חולמני – כאילו היא נמצאת בעולם המציאות, אבל שומרת לעצמה מרחב פנימי משלה.

כשציירתי את "טל", לא רציתי רק ליצור דמות. רציתי להעניק משהו ממני לאדם שאני אוהבת – להפוך צבע, קו ודמיון למחווה אישית שנשארת.

ואולי זו המשמעות של הציור עבורי: יש ציורים שאנחנו יוצרים כדי לספר סיפור, ויש ציורים שאנחנו מציירים פשוט מתוך אהבה.